החלטה בתיק ת"א 35366-05-12

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. המשיבה הגישה תביעה נגד המבקשים מס' 2-4 ונגד המשיבים הפורמאליים ובמסגרתה עתרה לסעד של פירוק שיתוף במקרקעין. במסגרת כתב התביעה טענה המשיבה, כי היא, המבקשים והמשיבים הפורמאליים הינם בני משפחה ובעלי הזכויות במקרקעין נשוא התובענה. בהסתמך על העיקרון לפיו כל שותף במקרקעין זכאי לדרוש את פירוק השיתוף בהם, עתרה המבקשת, כי בית המשפט יורה על פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין. בהעדר כתב הגנה מטעם המבקשים מס' 2-4 הגישה המבקשת פסיקתא לחתימה וביום 12.7.12 ניתן פסק דין בהעדר הגנה. טרם הגשת התובענה האמורה פנתה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה ועתרה לסעד של צו מניעה במעמד צד אחד. ניתן לה סעד זמני כאמור ובהמשך נערך דיון במסגרתו נקבע, כי בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לדון בבקשה. עוד נקבע, כי צו המניעה הזמני יוותר על כנו עד להחלטה אחרת של בית המשפט אליו תוגש התובענה.

2. המבקשים עותרים, כי בית המשפט יורה על ביטול פסק הדין והחלטות הביניים אשר ניתנו במסגרת התיק שבכותרת ו/או במסגרת התיק לענייני משפחה. המבקשים עותרים, כי בית המשפט יורה למשיבים ו/או למי מטעמם שלא לעשות כל שימוש או בנייה בחלקה נשוא התובענה ככל שהבנייה הינה ללא היתר וככל שהיא סותרת את החלטת וועדת הערר המחוזית והוראות תשריט תוכנית מק/גמ/11572/372 אשר בה אושר  שינוי תכנוני לחלקה האמורה וכן כי יורה להם להימנע מהפרעה או פגיעה בחלקה ובזכויות המבקשים בהתאם לתוכנית זו. עוד עותרים המבקשים, כי בית המשפט יורה על צירוף המבקשת מס' 1 כצד לתובענה. 

3. לטענת המבקשים, המבקשת רכשה זכויותיה בחלקה מהמבקשים 2-4. לטענתם, היא רשומה בנסח רישום כבעלת זכויות בחלקה בה עסקינן. עוד הם טוענים, כי טרם רישום המבקשת בטאבו ובתקופה הרלוונטית להגשת התביעה זכויותיה של המבקשת היו רשומות בנסח הרישום בהערת אזהרה.

4. המבקשים טוענים, כי בשל העובדה שהתובענה הועברה מבית המשפט לענייני משפחה בשל חוסר סמכות הרי שהיה צריך לבטל את הצו הזמני לעיכוב הליכי תכנון בשל חוסר סמכות ולגופו של עניין. לטענתם, יש להורות על ביטול החלטות הביניים אשר ניתנו במסגרת ההליך האמור בשל חוסר סמכות ו/או העדר עילה ומשניתנו בהעדר ומבלי שהתקיים דיון במעמד שני הצדדים בסמוך לנתינת הצו.

5. עוד טוענים המבקשים, כי בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לצוות על וועדה מקומית בצו ישיר, כפי שנתבקש, וכי הסמכות מסורה לבית המשפט המחוזי. לטענתם, בשל העדר סמכות ו/או חריגה מסמכות יש לבטל את הצו הארעי אשר התייחס להליך התכנוני. לטענתם, אף כתב התביעה בתיק אשר הוגש לבית המשפט לענייני משפחה לא נמסר כדין. המבקשים טוענים, כי למיטב ידיעתם בית המשפט לענייני משפחה העיר לבא כוחה של המשיבה באשר לחוסר סמכותו לדון בבקשה ולהעניק את הסעדים המבוקשים ובנסיבות אלו התיק נמחק או הועבר לבית משפט השלום. לטענתם, לאחר העברת התובענה הטעו המשיבים את בית המשפט עת לא עדכנו אותו בכל ההליכים הקודמים, ביצעו מסירות לקויות והגישו לבית המשפט מסמך שהתיימר להיות הסכמה בנוגע לחלוקת החלקה בהתאם למצב הישן ולא בהתאם לחלוקה התכנונית המאושרת בוועדת הערר המחוזית ובוועדה המקומית.

6. המבקשת טוענת, כי נודע לה אודות פסק הדין אשר ניתן בהיעדר רק ביום 31.1.13 או בסמוך למתן צו לעיון וצילום חומר התיק.

7. המבקשים טוענים, כי פסק הדין מקורו בהטעיית בית המשפט ובין היתר כתוצאה מהגשת תביעה מקוטעת והעלמת מידע באשר להליך תכנוני מאושר לחלוקת החלקה. המבקשים ציינו, כי התהליך היה בידיעת המשיבים וכי לא הייתה בין הצדדים מחלוקת באשר לזכויות המבקשת. לטענתם, במנותק מההליכים האמורים הגישה המשיבה תביעה בבית המשפט לענייני משפחה כאילו עסקינן בסכסוך משפחתי אשר בית המשפט לענייני משפחה הינו בעל הסמכות לדון בו. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי המשיבה לא צירפה לתביעה את כל הצדדים הרלוונטיים וכן לא מסרה כדין את כתב התביעה לכל הנתבעים.

8. לטענת המבקשים, החלטת בית המשפט והתשריט לא הובאו לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ו/או לא אושרו לפי חוק התכנון והבנייה כמצוות סעיף 143 לחוק התכנון והבנייה. הם הוסיפו וטענו, כי וועדה מקומית וועדת הערר המחוזית אשרו חלוקה תכנונית אחרת וסותרת מתשריט החלוקה הישן אשר אינו בר תוקף והוא בוטל במפורש או מכללא בתוכנית המתאר הרלוונטית ו/או בחלוקה התכנונית והחלטת ועדת הערר.  לטענתם, פסק הדין אשר ניתן בהעדר טרם אושר סופית בהליך תכנוני בהתאם לסעיף 142 לחוק התכנון והבנייה ויש בכך בכדי להוות הצדקה נוספת, כי יינתן להם יומם בבית המשפט.

9. המבקשים טוענים, כי יש להורות על ביטול פסק הדין הן בשל חובת הצדק והן לאור שיקול הדעת המסור לבית המשפט ולאור העובדה שפסק הדין וההחלטות שבו נתנו כתוצאה מהטעייה ולאור הפגם במסירות וחוסר תום הלב. עוד טענו, כי קיימת להם הגנה ממשית וישירה בשל קיומה של חלוקה תכנונית מאושרת ולאור העובדה שהחלוקה הישנה בוטלה.

10. לטענת המבקשים, יש לבטל את ההחלטות והעיכובים אשר היו בתיק לענייני משפחה ו/או נקלטו בתיק שבכותרת ויש למנוע כל בנייה בחלקה אשר אינה תואמת את החלוקה התכנונית המאושרת כמעט סופית. לטענתם, כל בנייה, אישור בנייה או קביעת עובדה מוגמרת מצד המשיבים יש בהם בכדי לשנות את המצב הקיים, לטרפד את ההליך התכנוני ולגרום נזק בלתי הפיך למבקשים. לפיכך עותרים, כי בית המשפט יורה על מניעת כל פעולת בנייה בחלקה שהיא סותרת את התוכנית ואת תשריט מס' מק/גמ/11752/372.

11. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי דינה להדחות. לטענתה, הבקשה חסרת תשתית עובדתית ומשפטית והיא נסמכת על טיעונים כללים ללא פירוט עובדתי או ספציפי אשר יש בו בכדי להצדיק את ביטול פסק הדין.

12. המשיבה טוענת, כי המבקשת עשתה דין לעצמה וייצגה את כל המבקשים ללא הסכמתם המפורשת. לטענתה, נספח 3 לבקשה אינו ייפוי כוח רלוונטי לענייננו שכן עסקינן ביפויי כוח בלתי חוזר לצורך רישום הקרקע בלבד ואין בו כדי להסמיך את המבקשת לייצג את המבקשים 2-4 בהליך אחר. עוד טענה, כי הבקשה הוגשה באופן לא נכון ולא מתאים בנסיבות העניין. לטענתה, המבקשת לא הייתה צד להליך במסגרתו ניתן פסק הדין ועל כן בקשה לביטול פסק הדין אינה ההליך המתאים. באשר למבקשים 2-4 טוענת המשיבה, כי פסק הדין ניתן בהעדר הגנה מטעמם וכי לא הוגשה בקשה בשמם ולא צורף תצהיר מטעמם כמתחייב בהתאם להוראות החוק.

13. המשיבה טוענת, כי אין ממש בטענה לפיה פסק הדין הושג במרמה וטוענת, כי ההליך התכנוני אליו מתייחסת המבקשת לא אושר וקיים עיכוב הליכים בוועדת הערר. לטענתה, מהבקשה עולה, כי לא קיימת חלוקת מאושרת וכי הלכה למעשה נותרו דברים רבים עד לאישורה.

14. המשיבה טוענת, כי פסק הדין ניתן כדין, בהעדר הגנה וכי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. עוד היא טוענת, כי אין מקום להורת על ביטול פסק הדין מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט משלא הוצגה סיבה בגינה לא הוגש כתב הגנה. כמו כן, לא הוכחו, לטענתה, סיכויי הצלחה.

15. לטענת המשיבה, אין בהגשת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה בכדי להצדיק את טענות המבקשת. שכן, בית המשפט לענייני משפחה העביר את הסמכות לבית משפט השלום בנצרת עם כל החלטותיו.

דיון ומסקנות

16. בין הצדדים נתגלעו מספר מחלוקות. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה  ביום  12.7.12 ושל ההחלטות אשר ניתנו במעמד צד אחד במסגרת התובענה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, אם לאו. כמו כן, במסגרת הבקשה עותרת המבקשת, כי בית המשפט יורה על צירופה לתובענה והמבקשים עותרים, כי בית המשפט יורה לצדדים להימנע מלעשות פעולות מסוימות במקרקעין, כמפורט לעיל.

17. בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להדחות, כפי שיפורט.